עם ההבנה שנפשה של כולנו נסדקה לאור מציאות המלחמה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו,
לקחנו את העשייה שבעבר הוקמה למתמודדים עם פוסט-טראומה והתגבשנו יחד,
אנשי ים ועשייה בשיתוף עם אנשי מקצוע מעולם בריאות הנפש,
לגיבוש סדנה בת שלושה ימים שמטרתה חיזוק החוסן האישי הקיים בכל אחד
והקניית כלים פרקטיים לויסות רגשי והתמודדות עם מרחבי חוסר השליטה והודאות של חיינו
נשימה
נשימה היא הפעולה הבסיסית ביותר אותה כל אחד ואחת מאיתנו מבצע מהרגע שבו נולדנו ועד לרגע בו נעזוב את עולמנו, ועם זאת -
אנו מתייחסים לפעולה זו כאינסטינקטיבית ובלתי רצונית.
בקרב רבים תרגול נשימה עשוי לעורר ציניות, אבל מדובר באפקט פיזיולוגי לחלוטין.
באמצעות הכלי הבסיסי ביותר הקיים בכל אחד מאיתנו, אנו מסוגלים להתמיר את המערכת העצבית שלנו ממצב של סטרס ולחץ, למצב של רגיעה וחידוש שליטה.
'ישנה שפה שלמה השייכת
למקום בו נגמרות המילים'
עולמות הנשימה, הצלילה החופשית והקרח,
מאפשרים לנו לתרגל יצירת מרווח בין התחושה המיידית שעולה בנו - לפעולה שאנו מבצעים.
בסדנה, מרווח זה בא לידי ביטוי ביכולת להישאר בקרח או בצלילה,
אבל 'בחיים האמיתיים', המרווח הזה מהווה עולם ומלואו.
הוא מאפשר לנו בתחילת התקף חרדה, רגע לפני התפרצות עצבים או בזמן מוצפות רגשית
להשיב לעצמנו מודעות, שליטה ובחירה - כיצד ברצוננו להגיב למצב מסויים.
מה הקשר בין צלילה חופשית לחוסן?
לא נוכל לשנות את מה שהיה,
אבל ביכולתנו לעצב את החיים שעוד לפנינו
כיום בחלוף מעל 1500 אנשי מילואים, אחים שכולים ואלמנות,
אנו מבינים כי הסדנה מצליחה להקנות כלים פרקטיים להתמודדות
דרך חיבור מחדש של כל אחד אל הכוחות הקיימים בתוכו.
לא די בשלושה ימים בכדי לפתור את אתגרי החיים,
אבל יש בהם, ובעיקר בנו - כאשר אנו נותנים לעצמנו להתבונן בסקרנות ולמידה,
היכולת להזיז ולו במעלה אחת את ההתמודדות והנתיב בו אנו צועדים,
ולהתחיל לחפש כיצד להאיר אור מבין הסדקים.
קשה מאוד לצמצם לכמה שורות את מה שלוקחים מהסדנה הזאת. רובנו יצאנו בתחושה שאנחנו מכירים טוב יותר את עצמנו, את המגבלות שלנו, את החוזקות שלנו ואת המקומות שמהם אנחנו שואבים כוחות להמשיך הלאה, להרים את הראש ולהיות טובים יותר. בשביל עצמנו ובשביל האהובים עלינו